בלי האינטרנט לא היה הדבר אפשרי
אלישבע רמון, בית בארט - ירושלים מה נותנת לי התעסוקה באינטרנט, אספר לכם על חוויה אישית אני נולדתי בדרום בגרמניה בעיירה ידועה לשמצה בגלל האנטישמיות הטבועה שם מדורי דורות. אבי היה קורבן שלה כבר בשנת 1921, אחרי מלחמת העולם הראשונה בשנת 1933,מיד אחרי עלייתו של היטלר, אבי היה שוב היהודי הראשון בעירה שהותקף. הוא נלקחלמעצר (Schutzhaft) למשך 9 שבועות ולאחר מכן נשלח למחנה ריכוז דכאו (Dachau). לא אספר עתה איך הוא נצל משם אחרי 5 ימי תופת הבית שלנו היה מאד יפה. הייתה זאת וילה גדולה, מוקפת בגינה גדולה, ועל ידה בית החרושת של אבי. גרנו בקומה ראשונה, כאשר הסבתא שלנו גרה מעלינו בקומה השניה הוילה ובית החרושת נהרסו ובמקומם נבנה בית ספר תיכון גדול של העירה השנה קבלתי מידידה (עיתונאית) שגרה בעירה, לוח שנה גדול ובו מתנוססת על כל הדף של חודש מרס התמונה של הוילה שלנו כשלצידה מסופר בקצור כל הספור של הרדיפה הנאצית בקשר לאבי כעת לקשר בין הספור והאינטרנט אחרי פרסום התמונה של הוילה שלנו בלוח השנה פנה אלי תלמיד בית ספר, שלומד כעת בכתה יא. הוא קיבל את כתובתי באינטרנט מהעיתונאית הנ"ל הוא שאל אותי אם אני מוכנה לקשור קשר אתו למרות כל מה שעבר עלי ועל משפחתי בתקופת הנאצים. הוא מתכונן להתעמק בנושא האנטישמיות ובעוול שנעשה ליהודים בכלל ולמשפחתי בפרט, לשם כתיבת עבודה זאת, שהוא רוצה להגיש בתחום לימודי ההיסטוריה - הוא זקוק לעזרתי הרגשתי שלפני בחור רציני ,שהזדעזע מגורל משפחתי ושלומד כעת במקום שבו עמד פעם הבית שלנו,ממנו גורשתי בהיותי ממש בת גילו. פנייתו נגעה ללבי והחלטתי להיענות לבקשתו בחיוב כך נוצר קשר כתיבה באינטרנט בינינו. אני בעצם שרפתי מזמן את הגשרים ביני לבין העיירה המקוללת שבה נולדתי, אולם על ידי הפניה הנרגשת של התלמיד הנ"ל - הרגשתי,שאני חייבת לעזור לו בכוונתו הכנה בלי האינטרנט לא היה הדבר אפשרי |
